|
|
http://www.shox.co.il/images/archive/gallery/366/030.jpg
אריק אדוארדס. נחמד ומנומס.
צילום: ארכיון
 |
| תודה, בבקשה, טחינה |
| אורן שי מבין לליבו של אריק אדוארדס: שחקן פורנו וגבר של אשה אחת |
![]()

אורן שי
![]()
|
|
|
21/9/2005
18:05 |
|
הבעיה בלכתוב על שחקני פורנו גברים בתור הזהב היא שיותר מדי פעמים, הסיפור נשמע אותו הדבר: שחקן במה מוכשר מרוויח את לחמו על ידי השתתפות בפרסומות. יום אחד, בעקבות מודעה בעיתון, הוא מגיע לעולם הפורנו, מתאהב בו ומקדיש לו את חייו. תשאלו את ג'יימי גיליס, תשאלו את הארי רימס או פרד לינקולן. תשאלו אותי ואני אספר לכם.
 |
| אני עסוק כרגע, מצטער |
רוברט אוורט נולד ב-30 לנובמבר, 1945. כבר כילד הוא פיתח חיבה מיוחדת לבמה. בזמן לימודיו באוניברסיטה בוואקו, טקסס, נבחר רוברט מתוך 24,000 מועמדים לאחד מ-16 הזוכים במלגה יוקרתית של רשת הטלוויזיה ABC ללימודי משחק באקדמיה לאמנויות הבמה בניו יורק. ב-1967, לאחר סיום לימודיו הוא נשא לאישה את קאתי, חברתו לספסל הלימודים, והוחתם בסוכנות השחקנים וויליאם מוריס. הטלפון התחיל לצלצל. אוורט כיכב בפרסומות למשחות שיניים, לג'ילט ובתיאטרון מקומי. לאחר שנתיים נישואיו הכושלים הגיעו לקיצם. רוברט הרגיש צורך להוכיח את המיניות שלו וענה למודעת דרושים לדוגמני עירום.
עוד אחד שפיספס את "גרון עמוק" ![]() עם כמה סטים של תמונות עירום ברזומה, אוורט השתתף בלופ הראשון שלו, שלימים יהפוך להיסטורי, "דוגוראמה". במרכזו השחקנית המתחילה לינדה בורמן, מקיימת יחסי מין עם כלב. לינדה לא הפסיקה להתקשר, והשניים צילמו 24 לופים ביחד. כמו כל חבריו למקצוע, גם אוורט צריך היה שם בדוי כדי לשמור על זהותו בסוד. להתראות מר רוברט אוורט, שלום מר אריק אדוארדס – פורנסטאר (ראה ערך ג'יימי גיליס למקורו של המשפט).
 |
| גברת אגי, נעים להכיר |
באותה תקופה הפכו הלופים ללהיט גם בחוגים האינטלקטואלים, ונהוג היה להקרין אותם במסיבות. הפורנו בכלל תפס תאוצה, וקהלים רחבים, כולל מפורסמים, נחשפו אליו. מהר מאוד מצא עצמו אריק מחוץ לוויליאם מוריס והפרסומות בכיכובו ירדו ממסך הטלוויזיה. הוא המשיך להקדיש זמן רב לבמה, ולכן לא יכל להצטרף לקולגה לינדה בורמן, עכשיו לינדה לאבלייס, לצילומי הסרט "גרון עמוק". בזמן שאדוארדס טייל ברחבי ארצות הברית עם פסטיבל התיאטרון "סאמר סטוק", לאבלייס וחברו הטוב של אדוארדס, הארי רימס, צילמו את הסרט שיהפוך לסנצסציה הגדולה ביותר של שבעים ושתיים. אריק עצמו שיחק לראשונה בסרט באורך מלא ב-73'. מאוחר יותר הוא שיתף פעולה עם ג'ורג' דאמיינו (הבמאי של "גרון עמוק") בסרט "זכרונות בתוך הגברת אגי".
לא רק רומנטיקן, גם לא יהודי ![]()
 |
| פמלה, צהרים טובים |
הקריירה של אדוארדס לא מיהרה לשגשג כמו זו של חבריו ג'יימי גיליס והארי רימס. תדמית הבחור הנחמד שלו לא תפסה מהר כל כך, ולטענתו הוא הופלה בגלל שלא היה יהודי כמותם. למרות הבעיות הוא הצליח להופיע במספר סרטים משמעותיים, ביניהם '"הצהריים הפרטיים של פמלה מאן", סרט הפורנו הראשון של הבמאי רדלי מצגר. אדוארדס גם הפך לשחקן מבוקש באירופה לאחר שהצטלם לסרט הפורנו הרך השוודי "פרפרים", ונהג לנסוע לשם לעיתים תכופות. עוד נסיעה מעניינת היתה ב-85' לצילומי הסרט "ג'ין ג'יני" בקהיר, לצד טרייסי לורדס. את חומרי הגלם היו צריכים להבריח בחשאי בחזרה לארצות הברית.
 |
| ארקדיה לייק. לוק קול |
אריק אדוארדס היה רומנטיקן חסר תקנה, ומאז ומתמיד האמין במונוגמיה. עבודה זו עבודה, אבל מערכת יחסים היא רק עם בחורה אחת. הראשונה לשבור את ליבו היתה ארקדיה לייק, אותה פגש על במת ה"שואו וורלד" בסוף שנות השבעים. היא היתה מכורה להרואין ובמהלך השנה שלהם יחד אריק ניסה לעזור לה להתנקות. היא, בתמורה, עזרה לו לפתח חיבה מסוכנת לקוקאין. מקץ שנה ארקדיה עזבה את אריק בשביל בחור אחר, שסיפק את כל צרכיה. אריק הצליח לאסוף את השברים. ארקדיה מתה ממנת יתר ב-1990. באמצע האייטיז היה אריק מעורב במערכת יחסים קצרה גם עם ג'ינג'ר לין.
 |
| רנה סאמר. הלם |
ב-86', כששחקנית הפורנו הצעירה רנה סאמר היתה בחודש הרביעי להריונה, האב הגאה אריק מיסד עמה את הקשר ושניהם החליטו לפרוש מהתעשייה. מספר ימים לאחר הולדת בנם הם הבינו שהגב הכלכלי נחוץ. אריק חזר להופיע, ורנה המירה את הסרטים במופעי חשפנות ושיחות סקס. ב-92' נולד בנם השני, וב-95' רנה ברחה עם גבר אחר. מאז מגדל אריק את ילדיהם לבדו. שנתיים מאוחר יותר חזרה רנה לתעשיית הפורנו כשהיא מסוממת ובהריון שלישי. אריק הפגוע נמנע מקשר איתה.
עמוק מהממוצע ![]()
 |
| חסכניקו |
לקראת סוף שנות השמונים אריק חדל להופיע מול המצלמה והחל לתפקד כצלם, עורך, תסריטאי ובמאי. הוא כתב סרטי פורנו שכוונו בעיקר לנשים, סרטים בעלי מטען רגשי עמוק מהממוצע, וסירב למכור את תסריטיו. כך עבד בעיקר כצלם ועורך של אחרים, כדי לחסוך כסף למימון הסרטים שרצה לביים. בתחילת שנות התשעים הוא שוכנע על ידי ביל מרגולד לחזור ולהופיע, כדי לקבל פרס ראשון מסוגו, לקריירה של ארבעה דורות.
החל מאמצע שנות התשעים עקבותיו של אדוארדס בתעשייה מטושטשות. הוא עובד בעיקר מאחורי הקלעים ושומר על פרופיל נמוך. "התעשייה הזאת" הוא אומר "עברה מצילומים של שלושים יום לסרט, לצילומים של יום אחד. אין בה את האירוטיקה ששאפנו לה לפני שנים, היום זה שוב פשוט סרט מלוכלך".
|
|
![]() |
| 19:59 21/09/05 |
גבי |
| כתבה נהדרת, כרגיל. הלוואי וסדרת הכתבות של אורן שי לא תסתיים לעולם. |
 |
|
 |
|
|